בואו נגיד שאתם טסים במטוס, והטייס יוצא מהתא ואומר: “אין לי יותר כוח להטיס את המטוס.”

גם אם לא הטסתם מטוס מעולם, הייתם מנסים להשתלט על המטוס.

סביר להניח שללא הנחיות ברורות ממגדל הפיקוח, או בלי התאוששות של הטייס – המטוס היה מתרסק.

אתם באמת רק ניסיתם להציל את המצב.
ברור שברמה הרגשית פעלתם מתוך חרדה מאוד גדולה, ומתוך דחף לנסות לפתור את המצב.

ככה גם הילד שלכם.
כשהוא מרגיש שאתם עייפים, חלשים, מיואשים וחסרי אונים – הוא מרגיש חרדה גדולה, ושאין לו ברירה – הוא לוקח את ההגה.
הילד שלכם הוא לא ילד רע, לא ממושמע או נטול אמפתיה למצבכם.
הוא עושה בדיוק את מה שאתם הייתם עושים במטוס.

עלו חזרה למגדל הפיקוח.
זכרו – אתם בעלי הידע, הסמכות והבגרות.
שחררו את הילד מעול השליטה.